התעללות בזקנים או בפעוטות…

עוד כתבה על התעללות בתינוקות ובפעוטות תמימים. שוב כולנו מזועזעים
ולא מאמינים, אנחנו פשוט בשוק! איך יכול להיות שכל יום בערך צצה פרשת אכזריות חדשה
שחושפת רוע, אלימות ופגיעה בחסרי הישע הרכים שלנו והתופעה רק הולכת ומתרחבת? איך
הגענו למצב כזה ולמה לא נעשה דבר בנידון?

ההורים מצטערים, המצפון אוכל אותם. איך לא שמנו לב, איך לא הקשבנו
לרחשי המצפון? איך טעינו כל כך בענק. הרי כולם המליצו לנו על אותו הגן והגננת
הוותיקה מוערכת מאוד, גם האוכל שם לא רע וסך הכל נראה נחמד וטוב. איך יכול להיות
שזה קרה לנו? שפגעו באוצר הכי יקר שיש? אנשים שקוראים לעצמם "אנשי
חינוך" עם המלצות וניסיון מוציאים מעצמם מפלצת נוראית שכזאת.

לצערנו התופעה נפוצה מדי, לא כל המקרים מדווחים וידועים. האכזריות
נעשתה עניין שבשגרה וילידנו הפקר. על מנת לקבל גישה חופשית לתינוקות ופעוטות חסרי
ישע אין צורך בתעודה כלשהי, השכלה או מבחנים, גם לא בדיקת העבר או האישיות. רק
הבעת רצון והגעה סדירה. וזאת בעיה גדולה.

בעיה נוספת וחמורה עוד יותר שדורשת בדק בית וחשבון נפש מידי, היא
שהורים לא מגדלים את הילדים שלהם. מולידים ואחרי 3-6 חודשים בממוצע, נאלצים לשוב
לעבודה על מנת להמשיך ולכלכל את הבית ואת התינוק הרך מותירים בידיים זרות ולא
בדוקות.

בעידוד מלא מצד המדינה, הכלכלה והחברה, אימהות בוחרות בקריירה, בפרנסה
וביציאה מהבית  על פני הדבר הכי טבעי ובסיסי- גידול הצאצאים שלהן. ישנן
אימהות שחוזרות לעבוד כי אין להן ברירה ואם לא יעשו זאת לא יוכלו לשרוד מבחינה
כלכלית. אך יש שעושות זאת מתוך בחירה ולא אילוץ כי כך נהוג בחברה וכך סיפרו להן
שמצליחים בחיים ומרוויחים כסף, כבוד, השכלה ועוד.

צו השעה קורא להורים שבינינו להתעורר ולבדוק את עצמנו, מה הכי חשוב
לנו בחיים?

במה אנחנו משקיעים יותר ועל חשבון מה זה בא? אפשר להשקיע בעוד מיטות סיעודיות. אבל זה הפתרון?

אילו חוויות, תבניות ודפוסים היינו רוצים להקנות לילידנו ובאיזה עולם
אנחנו רוצים שהם יחיו?

מה עלינו לשנות ומיד כדי שלא יקרו עוד זוועות שכאלו?

הטבע יצר אותנו מושלמים לתפקיד שלנו. כל שעלינו לעשות כדי לחיות
בשלום, בהרמוניה ובאיזון הוא להתחבר אל עצמנו, אל השורשים שלנו ואל צו ליבנו. אל
הילדים שלנו, הם החשובים ביותר. בואו נשמור עליהם ונעניק להם את הטוב ביותר. כשהם
תינוקות ופעוטות הם זקוקים לנו יותר מכל. בואו נגדל אותם באהבה.

הגירה קורעת

"לא רוצה שיגרשו את אבא": קולות ילדי המהגרים שהופרדו מהוריהם בארה"ב. ברקע הביקורת הגוברת נגד מדיניות ממשל טראמפ להפריד משפחות החוצות את גבול מקסיקו ונכנסות למדינה באופן בלתי חוקי, אתר "פרופבליקה" חשף הקלטות מצמררות של המתרחש במתקנים שאליהם נשלחים הילדים." מה קורה לנו?? לאן פונה המנהיגות האנושית בימינו? איבדנו את ה"רגש"?  את היחס?

יש לאנושות את הכוח הזה לפעול נכון ,לראות דברים שנמצאים מחוצה לנו, אך אנו בוחרים שלא להשתמש בו. "קודם הוא תמיד ראה "מה לטובתי", והיה סופג את המציאות ובוחר בצורה סלקטיבית, את מה שלטובתי אני רואה ושומע ומרגיש, ואת מה שלא, היה דוחה. " "למה אנחנו לא רואים מה נעשה עם הילדים של השכנים שלנו, ואת הילדים שלנו אנחנו כן רואים? כי הטבע שלנו מיד מקרב את שלנו, ומרחיק את האחרים. אותו דבר כאן. "

נוכל לשנות זאת רק כשאנחנו נתחיל להתייחס לכל המציאות שמחוצה לנו, כמציאות שלנו, כשנראה אותם כפי שהם בחוץ. כמתחילים לראות חצי מהמציאות הנסתרת ,פתאום מתחילים לגלות דברים שקודם לא ראינו. "עושי השלום שבדורנו, ובכל דור ודור, כלומר, אותם שהכוח בידיהם לעשות שלום בעולם – הרי המה לעולם קרוצים מאותו החומר האנושי שאנו מכנים אותם: "בעלי החורבן", להיותם מבקשי האמת, דהיינו, להשתית העולם על מדת "שלי שלי ושלך שלך"…

כבר אז לפני שנים רבות זיהה בעל הסולם שאמות המידה של החלטות של בני אנוש ומנהיגי העולם היום, מסתמכות על חולשתם של "מתקני העולם" על אף שמבחינתם הן פועלים לטובת עמם והגנה על האינטרסים של המדינה. היום מזכיר לנו הרב לייטמן שבסופו של דבר הם גורמים עוול ונזק אכזרי לאוכלוסיות פגיעות ,מחריפים את המצב בכך שמוסיפים ויוצרים בעיות חדשות על הקיימות , בארצם ובעולם כולו. לכן עלינו ועל מנהיגנו להשתנות ,עלינו  לפעול מתוך המידות האמתיות : חסד, אמת, צדק ושלום – ביחס לפרט ולחברה. רק  אז נוכל לראות את מה שלכאורה מחוצה לנו כשלנו, ונצא ממעגל ההתאכזרות, ותתגלה בנו מידת הרחמים, שתצעיד את האנושות לעולם שכדאי לחיות בו.

בזכות אור החנוכה

חג החנוכה הוא חג האור לכול עם ישראל!

האם היינו צריכים את טרמפ בשביל לשפוך אור על

העובדה שירושלים היא בירת ישראל?

לפי חכמת החיים שהיא חוכמתו של הטבע הכללי

חג החנוכה במקורו הוא חג של חיבור אנושי

שכתוצאה ממנו מאיר אור האושר והאהבה בינינו.

זה מה שמדגיש תמיד מיכאל לייטמן.

בעברו של עמנו עתיק היומין היינו כבר במצב הזה

מתקופת אברהם עד חורבן הבית.

אנחנו לא צריכים "טרמפ" שיקבע עבורנו

מי היא בירת ישראל. בכוח החיבור בינינו

בירתו של עם אינה עיר או מקום אלא

מערכת יחסים אנושית מתוקנת.

אם את הדוגמה הזו נביא  לעולם,

הוא שיישא אותנו על כתפיו לירושלים הבנויה.

תפקיד רציני

יוני תגיד מה השעה אצלך?

שתיים נראה לי. נמנמתי, הערת אותי. לא יודע איך, קראתי בספר, חלמתי משהו.

מה חלמת?

משהו על תפקיד. שאני מחפש כל החיים תפקיד שיתאים לי, שיהיה לי טוב, שיהיה תפור עלי כמו בגדים אופנתיים או טפטים מעוצבים אישית כזה, מכיר?

תתעורר, מה קורה לך בזמן האחרון? איזה תפקיד? לך תעשה חיים וזהו. תיקנה איזה דירה, תשקע במשכנתא ותפסיק לשאול שאלות על מהות החיים ועל תפקידים.

כן, אפשר כך, אבל אפשר גם אחרת. חצי חיים עברו. חוץ ממשכנתא, דירה, וילדים, ועוד קצת עבודה, מה עוד? לעשות וי על עוד נופש? די, נגמר הסוס. אבל משהו לא נותן מנוחה.

כן. זה נכון. יש הכל ואין כלום. ופה ושם כמה ידיעות מבאסות בעיתונים, שגם אותם נמאס לקרוא.

וקולנוע? לא. אין מצב. שעמום.

אז מה אתה רוצה?

תשמע, אני כבר שנה חולם על תפקיד, לא בעבודה, לא בצוות, לא יודע. לחיים חייבת להיות סיבה רצינית, נקובה מראש. לא ניראה לי שבאנו פה ככה סתם להעביר את הזמן.

אתה מדבר על שלמות. כן שלמות. לא יכול להיות אחרת. הכל צריך להוביל לשלמות. אבל לא השלמות שאני מתאר לי, כי מאיפה אני יודע מה זה שלמות אם לא אני יצרתי את התאטרון הזה של החיים?

זה משהו מעלי.

כן, נשמע הגיוני. אבל לך תדע.

תשמע, יש אותך, יש אותי, יש פה עוד אנשים על הכדור הזה. כולם קשורים זה לזה, מושפעים זה מזה. ואני בטוח שיש תכלית חוץ מלהרוג אחד את השני.

וזה בטוח קשור לתפקיד של כל אחד. אם אני הייתי הבימאי, אז שום דבר לא היה קורה סתם, שום פרט לא היה זז ללא תכנון.

לך תדע, חוסר המנוחה שלך מוצדק. זה הגיוני.

והתפקיד שלנו קשור ללהיות אור לגויים. קשור. קשור. אני אומר לך.

מאז שהתחלת ללמוד את חכמת הקבלה נהיית עמוק וחכם, אני מודה.

כן. זה מרחיב את הדעת, נותן ראיה שלמה על תמונה שלמה. מה בא קודם, מה אחר כך, ומהי הדרך אל היעד. כמה פשוט ככה הגיוני. ותאמין לי, זה לכל אחד. כל אחד.

קשר אמיתי

אימא,

כדי לממש את האהבה שלך לילדייך

ולעשות אותם מאושרים

את חייבת להיות מחוברת

לאימהות של החברים שלהם

לשכנות

לשכנים

לבית הספר

לכל הגורמים שמשפיעים על הילדים שלך

ולהיות איתם בידידות

בקשר טוב

בערבות הדדית

באווירה של שולחן עגול

כך אתם תדעו איך באמת לטפל בילדים

ביתי, בני.ברוך תהיה, ברוכה תהיי

בצורה מושלמת

ואחרת זה לא ילך

החברה חייבת להיות עגולה

הקשבה

מהי הקשבה?

• הקשבה היא עניין אקטיבי המצריך ממני פתיחות לצד השני.
• הקשבה נקייה, דורשת נוכחות מלאה שלנו. (לשים לרגע את המחשבות, דאגות שלנו בצד, במילים אחרות לשים את עצמנו בצד)
• הקשבה דורשת הפרדה (ללא הזדהות) ביני לבין האחר.
• הקשבה מצריכה ריכוז.
• להקשיב בלא צורך להגיב.
• הקשבה היא נתינה, כי אני עושה לאחר מקום, מקום בראש, בלב…
• הקשבה זו פעולה אמפתית.

הגדרת הקשבה: סוגי הקשבה ומשמעותה ורמות הקשבה.

מיומנות ההקשבה היא מן הבסיסיות והחשובות ביותר בתקשורת בין אישית. חשיבותה נובעת משתי משמעויות העיקריות שלה:
1. משמעות קוגניטיבית*- * (מתוך ויקיפידיה)- המדעים הקוגניטיביים (או מדעי הקוגניציה) עוסקים בחקר ההכרה, כלומר בחקר כל התהליכים המעורבים ברכישת ידע, עיבודו, ייצוגו ויישומו. מקור המילים "קוגניטיבי", "קוגניציה" שמשמעותה "לדעת, להכיר". המחקר במדעים הקוגניטיביים עוסק בנושאים רבים, ביניהם תפיסה, חשיבה, למידה, שפה, כישורים מוטוריים, המוח והאינטליגנציה.
ההקשבה היא השלב הראשון לקבל ולקלוט מידע מהסביבה, או מאדם, בשלב זה הקשבה לא מלאה תגרום לקליטת מידע חלקי או בעיוות המידע שהתקבל.
2. משמעות רגשית – הקשבה מלאה מעבירה מסר לזולת שמתעניינים בו ומכבדים אותו, כשמסר זה מתקבל הוא מעודד פתיחות וגילוי לב.
הקשבה זו מיומנות נרכשת, שניתנת לשכלול ולפיתוח.
הקשבה מכילה ואמפתית* (נקייה) – הקשבה ללא שיפוטיות וללא פרשנות, המטרה היא הבנת הנאמר, במצב זה המקשיב צריך להיות פנוי ואינו עסוק בעצמו.

* הערה- הקשבה אמפתית מקורה במילה אמפתיה- הזדהות נפשית, כלומר המקשיב מצליח לראות מבעד לאותה העדשה ממנה מתבונן הדובר, על מנת להבין את עולמו הפנימי של הדובר. זו היא איננה סימפטיה כלומר צורה של הסכמה עם התוכן, אלא רק היכולת להבין אותו, גם אם התוכן והערכים מנוגדים לערכים של המקשיב.

רמות הקשבה:
הקשבה פנימית- לעצמי, הקשבה למחשבות שלי לרגשות שלי, ואיך הדברים שנאמרים פוגשים אותי, כלומר מה משמעותם לגבי.
הקשבה לאחר- זו היא ההקשבה שמכוונת אל הדובר, למילים לביטויים, לרגשות.
הקשבה מרחבית/ מעגלית (גלובלית)- הקשבה בלתי מילולית, הקשבה לאווירה, לאנרגיות, לקשר שנוצר במעגל, אולי הרגשה של חמימות.
מומחים בתקשורת מעריכים שרק:
10% מהתקשורת שלנו באה לידי ביטוי באופן מילולי,
30% באים לידי ביטוי בקולות שאנו משמיעים באינטונציה,
ו-60% בשפת הגוף ובאנרגיה שאנו משדרים, לכן בהקשבה ברמה הזו, צריך להקשיב באמפתיה לא רק באמצעות האוזניים, כי אם באמצעות כל החושים ומכל הלב.
מה הם התנאים לשיפור יכולת ההקשבה?
יכולת ההתנתקות מגורמים מסיחי דעת, שמקורן הוא חיצוני או פנימי. (חיצוני- רעשים, פנימי-דאגות, הזדהות יתר, שיפוטיות וכו').
רוב האנשים אינם מקשיבים מתוך כוונה להבין, אלא מתוך כוונה להשיב.

 

 

מערכות באירגונים

מערכת היא אוסף של חלקים דומים או מנוגדים, הקשורים באמצעות כוחות בחוקים ידועים ולא ידועים, ומקיימת בצורה אופטימאלית כל אחד מחלקיה ואת עצמה, למען המטרה שלשמה הוקמה, וזה ע"מ לשרת מערכות אחרות או דרגה גבוהה יותר או אפילו רק כדי לקיים את עצמה.

המרכיב הנחשב לאבן היסוד של היקום, בנוי עי מערכת המייצגת בצורה ברורה כיצד שני מרכיבים מנוגדים לחלוטין זה לזה כמו אלקטרון ופרוטון, שאם היו מחוברים ישירות היה נוצר קצר במקרה הטוב, מסוגלים להרכיב מערכת חזקה ויציבה על ידי שימוש בכוחות ובאלמנטים נוספים.

אוסף של אטומים כאלה בקשרים שונים יצר את היקום הדומם שמחובר בצורה מושלמת בחוקים פיזיקאליים ויוצר סביבה מתאימה לקיום מערכות אחרות בתוכו.

בתוך המערכת המושלמת והמאוזנת שהיא חלק מהיקום, מתקיימת מערכת שאנו קוראים בשם כדור הארץ, המאפשר תנאי קיום ומחייה למערכות אחרות בתוכו.

הצומח, שילוב של חוקים פיזיקאליים וביולוגים מאפשרים את קיומו של הצומח והוא המערכת המאפשרת את קיומו של החי.

החי מלבד היותו אורגניזם מורכב ומה שמקיים אותו מעבר לחוקים פיזיקאליים וביולוגים הם  מערכת רגשות, מערכות עצביות ועוד מערכות שחלקם אפילו לא ידועות, כמו מחקרים שונים המעידים כבר מספר שנים על קיומן של מערכות אנרגטיות הזורמת בגוף.

גוף החי הינה מערכת מורכבת ומדהימה שבה כל חלק במערכת יודע את תפקידו ודואג לשלמות המערכת ויחד עם זאת המערכת דואגת לתנאים אופטימליים עבור כל חלק ממנה ע"מ שיוכל להתקיים. במערכת הזו מתנהלים מרכיבים מנוגדים ,משלימים ,שולטים ונשלטים וכל זאת באיזון והרמוניה מדהימים.

אנו רואים בתחום של מערכות שני נושאים מעניינים:

הנושא הראשון – מערכת של חלקים ומרכיבים המקושרים ביניהם ויוצרים דרגת קיום גבוהה יותר, לדוגמא האדם

הנושא השני –  בעוד שעד מדרגת האדם אנו רואים שכל המערכות הדומם, צומח וחי מתקיימות בחוקים וכוחות בצורה מדויקת שאנו קוראים לה הטבע. מדרגת האדם, הינה מערכת שכל נושא הקשרים בה והתפקיד של כל יחיד במערכת, נראים מקריים במקרה הטוב, ופוגעניים במקרה הגרוע.

יתרה מזו כל החוקים שבונים את המערכות אלה נקבעו על ידי האדם ולא על ידי הטבע וזאת מן הסתם הסיבה לבלגן.

מחקר על אושר

מחקרים בנושא האושר

רקע: חוקרים באוניברסיטת מונאש בעיר מלבורן אוסטרליה פרסמו מחקר ששאלת המחקר העיקרית היתה
"דמיין את עצמך בגיל 80. מה הם הדברים הכי חשובים שהפכו את החיים שלך למאושר".
תוצאות המחקר: מתשובות האנשים עלתה תמונה דומה חוצת תרבויות ומגדר שדרגה למשל את העושר, הכבוד והכוח כתכונות שאינן הכרחיות כלל לאושר. לעומת זאת מסתבר כי מערכת זוגית וקשרים חברתיים כמו גם גידול ילדים נתפסו כתכונות קריטיות לתחושת אושר בחיים. בהקשר לכך ציינו החוקרים כי לקיים מערכת זוגית ואף לגדל ילדים הן פעולות אנושיות קשות שיחש בהן רגעי שפל רבים ולמרות זאת כל הנשאלים ראו זאת כתנאים הכרחיים לחיים מאושרים. "ממש היה מדהים לגלות שלא משנה באיזו תרבות אתה חי עדיין אתה תדרג את אותם תכונות. זה מלמד למשל כי הצורך בחברותא וקשר בין אנשים הוא לא רק צורך תרבותי אלא שיש מאפיינים אבולוציוניים וביולוגיים עמוקים שמדריכים אותנו כבני אדם" מציינים החוקרים.

מחקר 2
רקע: מחקר נוסף בדק את ההבדלים בין שמחה לאושר, המתחם הוא מתחום חדש שמתפתח ב 20 שנה האחרונות שמו:"פסיכולוגיה חיובית"

תוצאות המחקר: פרופ' מרטין סליגמן נשיא איגוד הפסיכולוגים האמריקאים, פיתח ענף חדש בשם:"פסיכולוגיה חיובית"
התחום הזה מתמקד בחוזקות האדם, העצמה והרחבה שלהם.(בפסיכולוגיה רגילה מתמקדים בכשלים ובחולשות)

ניתן לחלק את תחושת האושר לשתי קטגוריות:
תחושת שמחה קצרת מועד, המתבססת בעיקר על סיפוק צרכים אישיים ומשאלות לב
ותחושת אושר בסיסית המתבססת על חיים בעלי משמעות.
מסתבר שיש הבדל בין שמחה לאושר – שמחה היא מענה טוב לצרכים בסיסיים או משאלות לב והיא קיצרת טווח(דוגמאות: אוטו חדש, אוכל גורמה, בגד חדש שנורא רציתי……)
אושר הוא מצב מתמשך שנובע מחיים בעלי משמעות ומערכות יחסים איכותיות,מספקות וחיוביות שמאפשרות לנו לממש את מלוא הפוטנציאל הקיים בנו ולהמשיך להתפח.

דרכים להגברת רמת האושר הבסיסית
קשרים משפחתיים טובים.
קשרים חברתיים טובים.
פעילות המקנה משמעות לחיים. תרומה לזולת או לסביבה, מקנה תחושה שאנו פעילים לא רק למען עצמנו, אלא תורמים לזולת, כולל לחיות ולטבע. זו תחושה, שבעת שנמות מישהו ירגיש בחסרוננו.
הכרת תודה. כאשר אדם הושיט לנו עזרה, חשוב לכתוב לו, לטלפן אליו, או לדבר אתו ישירות, במטרה לשתף אותו בהרגשתנו, עד כמה התנהגותו תרמה לנו ועד כמה אנו מעריכים את תרומתו.
הגברת המודעות לכישרונות המצויות בנו ועד כמה אנחנו יכולים לתרום מכשרוננו לאחרים, לסביבה, בכל שלב ובכל גיל.
לצחוק ובעיקר להעלות מצב רוח לחבר, או קרוב. כשאנחנו מרוממים מצב רוח למשיהו אחר זה בהכרח משפיע עלינו לטובה.