בני נוער בסיכון בצל הקורונה

דוח של עמותת עלם חושף עליה של 30% בפניות בני נוער בסיכון לסיוע. הסגר שנכפה על בני נוער שהיו עוד לפני הסגר בסיכון החמיר את מצבם. למשל נער בשם אופק, שהסתבך בפלילים עוד לפני הסגר, מדווח שמצבו הוחמר, פתאום נאלץ להישאר בבית, לא לצאת כפי שהיה רגיל, המחנק הביתי הוביל אותו ואת חבריו לדיכאון ולחיפוש אחר ריגושים, הוא וחבריו מצאו את הריגוש בסמים, ככל שהסגר התארך הם העלו את המינון וכמובן שהריגוש הרגעי של הסמים לא פתר את בעיותיהם. כעת עם ההחלטה על סגר שני אופק מרגיש שפצצה עומדת ליפול עליו שוב.
כמו אופק, אלפי בני נוער בסיכון הגיעו למצבי דיכאון וחרדה בתקופת הקורונה. על פי עמותת 'עלם' יש עלייה של פי שלושה בדיווח על דיכאון וחרדה, עליה פי 2 בדיווח על בדידות, עלייה של 1.5 בדיווח על פגיעות עצמיות, עלייה פי 2 בדיווח על הפרעות אכילה, עליה פי 2 בשימוש בסמים ואלכוהול ועוד.
בני נוער בסיכון מדווחים שחוסר המגע האישי לו הורגלו, השהיה בבית עם ההורים, לעיתים בסביבה ביתית שהיא לא בטוחה להם, סביבה מסוכנת, מפחידה וחונקת החזירו אותם לדפוסי אובדנות ישנים, לדפוסי פשיעה והתנהגות קודמים. לפי הדיווח של עמותת 'עלם', אחרי הסגר הראשון ,בני הנוער לא חזרו למסגרות והשוטטות החריפה את מצבם. עם הטלת הסגר השני מצבם הורע ויש סכנה של ממש לחייהם. הם מעורבים יותר באלימות, באלימות מינית, במעשי פשע, בפגיעה עצמית, בהרגשה שהם לבד, ללא מי שדואג להם. מנכ"לית 'עלם' הביעה דאגה רבה כשיצאה בבקשת עזרה לבני הנוער שבסיכון.
לצערנו המצב הכלכלי במשפחות אף הוא הורע. 1 מכל 11 בני נוער מדווחים שמשפחותיהם נקלעו לקשיים כלכליים, רעב, עוני, אבטלה, חלקם מדווחים על מצב דיכאוני ואף ניסיונות אובדניים של אחד ההורים או שניהם. הקורונה היא מחלה שיכולה להביא למוות אך המצב אליו נקלעו בני הנוער יכול אף הוא להביאם לכדי מוות בעקבות ההידרדרות הנפשית אליה נקלעו. לצערנו אנחנו לא רואים תקוה באופק.