הקשבה

מהי הקשבה?

• הקשבה היא עניין אקטיבי המצריך ממני פתיחות לצד השני.
• הקשבה נקייה, דורשת נוכחות מלאה שלנו. (לשים לרגע את המחשבות, דאגות שלנו בצד, במילים אחרות לשים את עצמנו בצד)
• הקשבה דורשת הפרדה (ללא הזדהות) ביני לבין האחר.
• הקשבה מצריכה ריכוז.
• להקשיב בלא צורך להגיב.
• הקשבה היא נתינה, כי אני עושה לאחר מקום, מקום בראש, בלב…
• הקשבה זו פעולה אמפתית.

הגדרת הקשבה: סוגי הקשבה ומשמעותה ורמות הקשבה.

מיומנות ההקשבה היא מן הבסיסיות והחשובות ביותר בתקשורת בין אישית. חשיבותה נובעת משתי משמעויות העיקריות שלה:
1. משמעות קוגניטיבית*- * (מתוך ויקיפידיה)- המדעים הקוגניטיביים (או מדעי הקוגניציה) עוסקים בחקר ההכרה, כלומר בחקר כל התהליכים המעורבים ברכישת ידע, עיבודו, ייצוגו ויישומו. מקור המילים "קוגניטיבי", "קוגניציה" שמשמעותה "לדעת, להכיר". המחקר במדעים הקוגניטיביים עוסק בנושאים רבים, ביניהם תפיסה, חשיבה, למידה, שפה, כישורים מוטוריים, המוח והאינטליגנציה.
ההקשבה היא השלב הראשון לקבל ולקלוט מידע מהסביבה, או מאדם, בשלב זה הקשבה לא מלאה תגרום לקליטת מידע חלקי או בעיוות המידע שהתקבל.
2. משמעות רגשית – הקשבה מלאה מעבירה מסר לזולת שמתעניינים בו ומכבדים אותו, כשמסר זה מתקבל הוא מעודד פתיחות וגילוי לב.
הקשבה זו מיומנות נרכשת, שניתנת לשכלול ולפיתוח.
הקשבה מכילה ואמפתית* (נקייה) – הקשבה ללא שיפוטיות וללא פרשנות, המטרה היא הבנת הנאמר, במצב זה המקשיב צריך להיות פנוי ואינו עסוק בעצמו.

* הערה- הקשבה אמפתית מקורה במילה אמפתיה- הזדהות נפשית, כלומר המקשיב מצליח לראות מבעד לאותה העדשה ממנה מתבונן הדובר, על מנת להבין את עולמו הפנימי של הדובר. זו היא איננה סימפטיה כלומר צורה של הסכמה עם התוכן, אלא רק היכולת להבין אותו, גם אם התוכן והערכים מנוגדים לערכים של המקשיב.

רמות הקשבה:
הקשבה פנימית- לעצמי, הקשבה למחשבות שלי לרגשות שלי, ואיך הדברים שנאמרים פוגשים אותי, כלומר מה משמעותם לגבי.
הקשבה לאחר- זו היא ההקשבה שמכוונת אל הדובר, למילים לביטויים, לרגשות.
הקשבה מרחבית/ מעגלית (גלובלית)- הקשבה בלתי מילולית, הקשבה לאווירה, לאנרגיות, לקשר שנוצר במעגל, אולי הרגשה של חמימות.
מומחים בתקשורת מעריכים שרק:
10% מהתקשורת שלנו באה לידי ביטוי באופן מילולי,
30% באים לידי ביטוי בקולות שאנו משמיעים באינטונציה,
ו-60% בשפת הגוף ובאנרגיה שאנו משדרים, לכן בהקשבה ברמה הזו, צריך להקשיב באמפתיה לא רק באמצעות האוזניים, כי אם באמצעות כל החושים ומכל הלב.
מה הם התנאים לשיפור יכולת ההקשבה?
יכולת ההתנתקות מגורמים מסיחי דעת, שמקורן הוא חיצוני או פנימי. (חיצוני- רעשים, פנימי-דאגות, הזדהות יתר, שיפוטיות וכו').
רוב האנשים אינם מקשיבים מתוך כוונה להבין, אלא מתוך כוונה להשיב.

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *